#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשאוב מים דרך חלון מבור ברה""ר?"	אם ליכא ד' טפחים ביניהם מותר בכל אופן דהוי מקום פטור ביניהם, ואם יש ד' טפחים ביניהם מותר דוקא בחוליא גבוה י' טפחים וחלון גבוה י' דאז הדלי לעולם למעלה מעשרה	סימן שנד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו מותר אפי' כשאינו גבוה י' טפחים, הרי הדלי אגוד בידו?	"1) הב""י הביא מריטב""א דתי' דבפחות מעשרה חיישינן שמא מיגנדר ליה ויפול על הארץ משא""כ כשהוא למעלה מעשרה לא חיישינן שיפול כ""כ עד הארץ<br>2) הב""ח תי' דאגוד בידו הוא היתר בדיעבד אם כבר נתגלגל הספר אבל אינו היתר לכתחילה לזרוק דרך רה""ר (ט""ז ס""ק ב', ע""ש)<br>3) המג""א (ס""ק א') תי' דאע""פ שהוא אגוד בידו מ""מ אסור לטלטלו דרך אויר רה""ר {וזהו המג""א לשיטתו דס""ל לעיל (סי' שנ""ב) דתרתי לטיבותא אסור, אבל הריטב""א ס""ל כהגר""א שם דמקיל בתרתי לטיבותא, והב""ח ס""ל דתרתי לטיבותא הוי היתר בדיעבד ולא לכתחילה}"	סימן שנד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עובי חוליא הבור מצטרף לשיעור ד' טפחים?	"אם הוא פחות מג' טפחים מצטרפין (שעה""צ ס""ק א') [אבל אם הוא ג' טפחים, יש מח' ראשונים מה הדין בהחוליא, הרשב""א וריטב""א (עירובין ע""ח ע""א) ס""ל דהוי רה""י משום מגו דעושה הבור רה""י, ולפי תוס' (שבת צ""ט ע""ב) אינו כרה""י עד שיהא י' טפחים מבחוץ (חזו""א או""ח סי' ס""ב ס""ק י""ג, סי' צ""ו ס""ק כ""א) {אבל פשוט דפחות מג' טפחים הוי רה""ר וכמ""ש בכל בור ברה""ר דהקרקע סביב הבור הוי רה""ר אע""פ שהוא משמש להיות כותל הבור}]"	סימן שנד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעמוד בין חלון והבור ולמלאות מים מתוך הבור?	"אם הוא פחות מד' טפחים מותר למלאות מבור ולהכניסו לבית [דהוי הרה""י לרה""י דרך מקום פטור] (מ""ב ס""ק ד'), ואם יש בו ד' טפחים חייב מפני שהוא מוציא המים שבבור לרה""ר, ואפי' אם הוא למעלה מי' טפחים כמ""ש ברגלי בני קהת, ואפי' אם רק כרמלית ביניהם אסור מדרבנן (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ח')"	סימן שנד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש כרמלית בין החלון לבור?	"הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') מסתפק אם מותר למלאות מחלון כשאין החוליא גבוה י' (שעה""צ ס""ק ה'), ומשמע מסוף דבריו (מש""ז ס""ק ב') דמצדד להקל כהמג""א לעיל (סי' שנ""ב) דתלתא לטיבותא מותר, וה""נ שייך אותם ג' דברים, א' כרמלית, ב' עודו בידו, ג' לא נח."	סימן שנד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדלי התלוי בחבל ונעקר המים ממנו מבעוד יום?	"אע""פ דהוא בטל להכלי ואגוד לרה""י מ""מ אסור להוציאו ולעשות הנחה ברה""ר (שעה""צ ס""ק י'), ואפי' אם רק אוחזו באויר רה""ר מסתפק הפמ""ג אם מותר (מ""ב ס""ק ח') {דמבואר לעיל (סי' רס""ו סע' ו') דאפי' העברה לחוד בלא עקירה או הנחה אסור, ומסתפק אם מדמין העברה להוצאה (עי' שונה הלכות סי' שמ""ה סע' א', מ""ב דרשו)} "	סימן שנד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החלון והבור בדיוטא אחת?	"כתב המג""א (ס""ק ג') דאסור אפי' למעלה מי', והקשה הביה""ל (ד""ה אא""כ) מתוס' (שבת ג' ע""א) בשם הירושלמי דמבואר דעובר בהושטה דוקא מאיש לאיש, ותירץ דהיינו לענין חיוב אבל אסור אפי' בלא איש [אבל מהערוה""ש (סע' ב') משמע דלפי הירושלמי ליכא איסור כלל], והחזו""א מציע דהבבלי חולק על הירושלמי דאינו מזכיר תנאי זה דצריך להושיט לאדם אחר"	סימן שנד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לזרוק מביתו דרך חלון ורה""ר לתוך האשפה 1) בשל רבים 2) בשל יחיד?"	"1) אם החלון גבוהה י' [או פחות מי' והאשפה תוך ד' להחלון (פמ""ג א""א ס""ק ד')] והאשפה גבוהה י' ורחב ד' מותר לזרוק לה ולא חיישינן שמא יתגלגל אח""כ לרה""ר ואתי לאתויי דהרי הוא זורק דברים שאינו צריך, ומ""מ כתב המ""ב (ס""ק י""ב) דהאשפה לא יהא רחוק כ""כ עד שעלול שלא יפול בו {וצ""ב הגדר, ורש""י בעירובין (צ""ח ע""ב) בכלים שאינם נשברים משמע דתלוי ברוב, ונראה לר""י באק לפרש דלגבי דיני פס""ר סגי אם הוא מיעוט המצוי כגון עשרה אחוזים, אבל עדיין מיחזי כאילו הוא זורקו לחוץ ולזה צריך להיות דרוב פעמים מגיע שם}, והערוה""ש (סע' ד') מסיים דבזה""ז שהמלכות גזרו שלא תהיה אשפה ברה""ר גם בשל רבים אסור 2) אסור בכל אופן גזירה שמא היחיד יפנה את האשפה והוא ישפוך שם כדרכו"	סימן שנד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לערב בינו והאשפה?	"לא דאין בה דיורין (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ג)"	סימן שנד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשפה בכרמלית?	"הפמ""ג (א""א ס""ק ה') מסתפק אם מותר אפי' באשפה של יחיד"	סימן שנד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור לטלטל לאשפה מפני שהוא כקרפף שאינו מוקף לדירה?	"הרא""ש (עירובין פ""ב סי' ב') דן אם נחשב הוקף לדירה מחמת החלון, והעלה דאינו כהוקף לדירה ומיירי באשפה אצל חצר ולא אצל בית א""נ קאי כר""ש דקרפף אבל לפי הרבנן צריך לאוקמיה דוקא בחלון הסמוכה לה כדי לעשותה הוקף לדירה, ותמה הקרבן נתנאל (אות ג') למה לא הביא הפוסקים דברי הרא""ש, אמנם מובא בבית מאיר (וכן בנתיבות שבת פ""י הע' ע""ח), ותי' הבעל חדרי דעה דשאר הפוסקים ס""ל דאשפה משמשת צרכי הבית ונחשבת כמוקפת לדירה (מ""ב דרשו), והנת""ש (פי""ב הע' ג') הביא מגאו""י דלא אסרו פחות מבית סאתים אלא כשהוא גדול מד' אמות, אמנם העיקר הוא כמ""ש לקמן (סי' שנ""ט) דהביה""ל הביא מפמ""ג דמדייק מריטב""א דקרפף פחות מבית סאתים מותר לטלטל ממנו לבית [דלא כהרא""ש] ואנן קיי""ל כהריטב""א, ואע""פ שהשו""ע לקמן (סי' שנ""ח סע' י') כתב דאסור לטלטל כלי בתים אפי' בקרפף פחות מבית סאתים י""ל דהיינו בזרעים דזה גרע טפי אבל בסתם קרפף שלא הוקף לדירה אינו אסור כשהוא פחות מבית סאתים [ועל כרחך אשפה אינו כזרעים דאילו היה זרעים לא היה מועיל כשהוא סמוכה לביתו], ועוד י""ל דמבואר מסוגיא דבית הכסא (לקמן סי' שנ""ה סע' ג') דאינו אסור אלא מפני שהוא יותר מבית סאתים אבל כבית סאתים יהא מותר, ומשמע דבית הכסא הוי כרחבה דאמרינן לקמן (סי' שנ""ט) דמותר לטלטל כלי בתים לרחבה אם הוא כבית סאתים או פחות (עם ר""י באק)"	סימן שנד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעמוד על אסקופה שלו ולזרוק חיתולים לתוך פח אשפה ברשותו דרך כרמלית?	"נראה דצריך לדון מפני כמה דברים:<br>1) הוא אשפה של יחיד - אבל בזה י""ל דהיינו דוקא אם זורק לתוך אשפה לחוד אבל כאן הוא זורק לתוך פח ועל זה לא גזרינן שמא יפנה שלא מדעתו<br>2) הוי כמו גגות שאינם שוין (סי' שנ""ג סע' א') - לפום ריהטא י""ל דהוי כמו כלים הנשברים דליכא למיחש שמא אתי לאתויי, אבל יש לחלק דהרבה בני אדם מקפידים שלא יהיה זבל על בקרקע של רשותם, ומ""מ מותר מפני שהוא כרמלית ולא גזרו אלא ברה""ר<br>3) הוא עלול ליפול (מ""ב ס""ק י""ב) - מבואר דיש חשש שמא יפול ומיחזי כאילו זרקו לרה""ר, ועי' מש""כ דיתכן דזהו דוקא אם רוב פעמים אינו נופל שם, ולפי""ז יהא תלוי במציאות אם רוב פעמים יכול לזרוק החיתולים לתוך הפח<br>4) מוציא כלי בית לקרפף שלא הוקף לדירה (רא""ש) - אמנם, מסתימת הפוסקים משמע דלא חיישינן לזה וכמ""ש למעלה דהוי כרחבה או כקרפף שאינו של זרעים ועל כן מותר לטלטל ממנו לבית"	סימן שנד סעיף ב		
